לא כולם רוצים להיות ג'ק של כל המגרשים. אכן, בסביבת השיווק והבריאות של ימינו זה לרוב נתפס כיתרון ללבוש את כובע המומחה. זה אולי אחד הגורמים שמניעים ECPs לעידן של התמחות.
בדומה לתחומים אחרים בתחום הבריאות, Optometry כיום מתקדמת לעבר מגמת התמחות זו, שרבים בשוק רואים כמבדל תרגול, דרך לשרת חולים בצורה רחבה יותר ומגמה הקשורה להתעניינות הולכת וגוברת בקרב אופטומטריסטים בתרגול עיניים רפואיות, שכן היקף התרגול התרחב.
"מגמת ההתמחות היא לרוב תוצאה של כלל הקצאת הארנק. בפשטות נאמר, כלל הקצאת הארנק הוא שלכל אדם/מטופל יש סכום מסוים של כסף שהם יבזבזו בכל שנה על טיפול רפואי," אמר מארק רייט, OD, שהוא עורך המקצועי של סקירת עסקים אופטומטריים.
הוא הוסיף, "דוגמה נפוצה שקורה בתרגול עבור מטופל המאובחן עם עין יבשה היא שהם מקבלים רשימת ציד נבלות: קנו טיפות עיניים אלה בחנות התרופות, מסיכת עיניים זו מאתר זה וכדומה. השאלה לתרגול היא כיצד למקסם כמה מהכסף הזה ניתן לבזבז בפרקטיקה."
במקרה זה, השיקול הוא יכול לרכוש את עין העין ומסיכת העיניים בתרגול ולא המטופל שצריך ללכת למקום אחר? שאל רייט.
יש גם התחשבות בהינתן היום ל- ODS להבנה כי בחולים החיים היומיומיים של ימינו שינו את אופן השימוש בהם הם משתמשים בעיניים, ובמיוחד מושפעים מזמן המסך מוגבר. כתוצאה מכך, אופטומטריסטים, ובמיוחד אלה שרואים חולים במסגרת תרגול פרטי, הגיבו על ידי התחשבות באופן פעיל יותר או אפילו הוספת התמחויות לטיפול בצרכים המשתנים והספציפיים יותר של היום.
מושג זה, כאשר נחשב עליו בהקשר גדול יותר, לדברי רייט, הוא נוהג כללי שמזהה חולה בעין יבשה. האם הם עושים יותר מאשר רק לאבחן אותם או שהם הולכים רחוק יותר ומטפלים בהם? כלל הקצאת הארנק אומר שכאשר אפשרי עליהם להתייחס אליהם במקום לשלוח אותם למישהו או לאנשהו שהם היו מוציאים את אותם דולרים נוספים שהם הולכים להוציא בכל מקרה.
"אתה יכול ליישם עיקרון זה על כל אחד מהפרקטיקות המציעות התמחות", הוסיף.
לפני שתרגול יעבור למומחיות חשוב כי ה- ODS יחקור וינתח מגוון דרכים שעשויות להיות זמינות להגדלת התרגול. לעתים קרובות, המקום הטוב ביותר להתחיל הוא לשאול ECPs אחרים שכבר היו מעורבים במומחיות הפוטנציאלית. ואפשרות נוספת היא להסתכל על מגמות בתעשייה הנוכחיות, דמוגרפיה בשוק ומטרות מקצועיות ועסקיות פנימיות על מנת לקבוע התאמה אופטימלית.
יש רעיון נוסף לגבי התמחות וזה התרגול שמבצע את תחום ההתמחות בלבד. לרוב זו אפשרות עבור ODS שלא רוצים להתמודד עם "חולי הלחם והחמאה", אמר רייט. "הם רק רוצים להתמודד עם אנשים הזקוקים להתמחות. לתרגול זה, במקום להידרש לסקר הרבה מטופלים בעלי תשלום נמוך כדי למצוא חולים הזקוקים לטיפול ברמה גבוהה יותר, הם מאפשרים לפרקטיקות אחרות לעשות זאת עבורם. התרגול המומחיות בלבד, אם הם מתמחררים את המוצר שלהם בצורה נכונה, אמורים לייצר הכנסות גבוהות יותר ורשת גבוהה יותר מאשר תרגול כללי רק בזמן שהם מתמודדים עם המטופלים."
עם זאת, שיטת תרגול זו עשויה להעלות את הנושא שמנהגים רבים המציעים מומחיות אינם מתמחרים את מוצריהם כראוי, הוסיף. "השגיאה הנפוצה ביותר היא לעסוק באופן גס את המוצר שלהם."
ובכל זאת, יש גם את הגורם של ODS צעירים יותר שנראים נוטים יותר להוסיף את הרעיון של מומחיות לפרקטיקה הכללית שלהם, או אפילו ליצור נוהג מתמחה לחלוטין. זהו מסלול שמספר רופאי עיניים עקבו אחריו שנים רבות. אותם ODs שבוחרים להתמחות עושים זאת כדרך להבדיל את עצמם ולהבדיל את נוהליהם.
אבל, כפי שגילו כמה ODS, ההתמחות אינה מיועדת לכולם. "למרות הפנייה של ההתמחות, מרבית ה- ODs נותרו גנרלים, מתוך אמונה שההתנהלות רחבה ולא עמוקה היא אסטרטגיה מעשית יותר להצלחה", אמר רייט.