לא כולם רוצים להיות חובבי הכל. ואכן, בסביבת השיווק והבריאות של היום זה נתפס לעתים קרובות כיתרון לחבוש את הכובע של המומחה. זה, אולי, אחד הגורמים שמניעים את ה-ECP לגיל של התמחות.
בדומה לדיסציפלינות אחרות של שירותי בריאות, האופטומטריה היום צועדת לעבר מגמת התמחות זו, שרבים בשוק רואים בה מבדלת פרקטיקה, דרך לשרת מטופלים בצורה רחבה יותר ומגמה הקשורה להתעניינות גוברת בקרב אופטומטריסטים בעיסוק בטיפול עיניים רפואי. , ככל שהיקף העיסוק התרחב.
"מגמת ההתמחות היא לרוב תוצאה של כלל הקצאת הארנק. במילים פשוטות, כלל הקצאת הארנק הוא שלכל אדם/מטופל יש סכום כסף מסוים שהוא יוציא מדי שנה על טיפול רפואי", אמר מארק רייט, OD, שהוא העורך המקצועי של Review of Optometric Business.
הוא הוסיף, "דוגמה נפוצה שקורה בתרגול למטופל שמאובחן עם עין יבשה היא שהם מקבלים רשימת ציד נבלות: קנו את טיפות העיניים האלה בבית המרקחת, את מסכת העיניים הזו מאתר זה, וכן הלאה. השאלה לגבי תרגול היא איך למקסם כמה מהכסף הזה ניתן היה לבזבז בתרגול".
במקרה זה, השיקול הוא האם ניתן לרכוש את טיפות העיניים ואת מסכת העיניים במרפאה במקום שהמטופל יצטרך ללכת למקום אחר? שאל רייט.
ישנה גם שיקול של רופאי OD היום להבנה שבחיים היום-יום חולים שינו את האופן שבו הם משתמשים בעיניים שלהם, בעיקר שהושפעו מזמן מסך מוגבר. כתוצאה מכך, אופטומטריסטים, במיוחד אלו הפונים למטופלים במסגרת תרגול פרטי, הגיבו בשיקול פעיל יותר או אפילו בהוספת התמחויות כדי לתת מענה לצרכי המטופל המשתנים והספציפיים יותר של היום.
מושג זה, כאשר חושבים עליו בהקשר רחב יותר, על פי רייט, הוא פרקטיקה כללית המזהה מטופל עם עין יבשה. האם הם עושים יותר מאשר רק לאבחן אותם או שהם הולכים רחוק יותר ומטפלים בהם? כלל הקצאת הארנק אומר שכאשר זה אפשרי, עליהם להתייחס אליהם במקום לשלוח אותם למישהו או למקום שבו הם יוציאו את הדולרים הנוספים שהם הולכים להוציא בכל מקרה.
"אתה יכול ליישם את העיקרון הזה על כל אחת מהשיטות שמציעות התמחות", הוסיף.
לפני שהתרגולים עוברים להתמחות, חשוב שה-OD יחקרו וינתחו מגוון דרכים שעשויות להיות זמינות להגדלת התרגול. לעתים קרובות, המקום הטוב ביותר להתחיל הוא לשאול ECPs אחרים שכבר מעורבים במומחיות הפוטנציאלית. ואפשרות נוספת היא לבחון את המגמות הנוכחיות בתעשייה, הדמוגרפיה בשוק ויעדים מקצועיים ועסקיים פנימיים על מנת לקבוע התאמה אופטימלית.
יש רעיון נוסף לגבי התמחות והוא התרגול שמבצע את תחום ההתמחות בלבד. לעתים קרובות זו אופציה עבור חולי OD שאינם רוצים להתמודד עם "חולי הלחם והחמאה", אמר רייט. "הם רוצים להתמודד רק עם אנשים שצריכים את ההתמחות. עבור תרגול זה, במקום לעבור בדיקה של הרבה מטופלים בשכר נמוך כדי למצוא מטופלים שזקוקים לטיפול ברמה גבוהה יותר, הם נותנים לשיטות אחרות לעשות זאת עבורם. הפרקטיקות המומחיות בלבד, אם כן, אם הן תמחרו את המוצר שלהן בצורה נכונה, אמורות לייצר הכנסה גולמית גבוהה יותר ונטו גבוה יותר מהפרקטיקה הכללית תוך התמודדות רק עם המטופלים שהם רוצים".
אבל, שיטה זו של תרגול, עשויה להעלות את הנושא ששיטות רבות המציעות התמחות אינן מתמחרות את המוצרים שלהן כראוי, הוא הוסיף. "השגיאה הנפוצה ביותר היא מחיר נמוך מאוד של המוצר שלהם."
ובכל זאת, יש גם את הגורם של OD צעירים יותר שנראה שהם נוטים יותר להוסיף את הרעיון של מומחיות לתרגול הכללי שלהם, או אפילו ליצור תרגול מיוחד לחלוטין. זהו מסלול שמספר רופאי עיניים עברו במשך שנים רבות. אותם ODs שבוחרים להתמחות עושים זאת כדרך להבחין בעצמם ולהבדיל בין הפרקטיקות שלהם.
אבל, כפי שגילו חלק מהמומחים, ההתמחות אינה מתאימה לכולם. "למרות המשיכה של ההתמחות, רוב ה-ODs נשארים גנרליסטים, מאמינים שהרחב ולא עמוק זו אסטרטגיה מעשית יותר להצלחה", אמר רייט.