"בריאות העיניים של ילדים כפריים בסין אינה טובה כפי שרבים יכולים לדמיין", אמר אי פעם מנהיג של חברת עדשות גלובלית.
מומחים דיווחו שיכולות להיות לכך סיבות רבות, כולל אור שמש חזק, קרניים אולטרה סגולות, תאורה פנימית לא מספקת והיעדר חינוך לבריאות העיניים.
הזמן שילדים באזורים כפריים והרים מבלים בטלפונים הניידים שלהם הוא לא פחות מאשר מקביליהם בערים. עם זאת, ההבדל הוא שבעיות ראייה רבות של ילדים כפריים לא ניתנות לזיהוי ולאבחון בזמן עקב בדיקות עיניים לא מספיקות ואבחון וכן חוסר גישה למשקפי ראייה.
קשיים כפריים
באזורים כפריים מסוימים עדיין מסרבים למשקפיים. יש הורים שחושבים שילדיהם אינם מוכשרים מבחינה אקדמית ונגזר עליהם להפוך לעובדי חווה. הם נוטים להאמין שלאנשים ללא משקפיים יש מראה של פועלים מוסמכים.
הורים אחרים עשויים לומר לילדיהם להמתין ולהחליט אם הם צריכים משקפיים אם קוצר הראייה שלהם מחמיר, או לאחר שהם מתחילים בחטיבת הביניים.
הורים רבים באזורים כפריים אינם מודעים לכך שליקוי ראייה מהווה בעיות קשות לילדים אם לא יינקטו אמצעים לתיקון.
מחקרים הראו כי לשיפור הראייה יש השפעה רבה יותר על לימודי הילדים מאשר הכנסה משפחתית ורמת ההשכלה של ההורים. עם זאת, מבוגרים רבים עדיין נמצאים בהבנה השגויה שאחרי שקטינים ירכיבו משקפיים, קוצר הראייה שלהם יתדרדר מהר יותר.
יתרה מכך, ילדים רבים מטופלים על ידי סבא וסבתא שלהם, אשר להם מודעות נמוכה יותר לבריאות העיניים. בדרך כלל, סבא וסבתא לא שולטים בכמות הזמן שילדים מבלים במוצרים דיגיטליים. קושי כלכלי גם מקשה עליהם לממן משקפי ראייה.
מתחיל מוקדם יותר
נתונים רשמיים לשלוש השנים האחרונות מראים שלמעלה ממחצית הקטינים בארצנו יש קוצר ראייה.
מאז השנה פרסמו משרד החינוך ורשויות נוספות תוכנית עבודה הכוללת שמונה אמצעים למניעה ובקרה של קוצר ראייה בקרב קטינים לחמש השנים הקרובות.
הצעדים יכללו הקלת הנטל האקדמי של התלמידים, הגדלת הזמן המושקע בפעילויות חוצות, הימנעות משימוש מופרז במוצרים דיגיטליים והשגת כיסוי מלא של ניטור הראייה.