תינוקות הם למעשה רוחק ראייה, וככל שהם מתבגרים גם העיניים שלהם גדלות עד שהם מגיעים לנקודה של ראייה "מושלמת", הנקראת אמטרופיה.
לא לגמרי התברר מה מרמז לעין שהגיע הזמן להפסיק לגדול, אבל אנחנו יודעים שאצל ילדים רבים העין ממשיכה לצמוח מעבר לאמטרופיה והם הופכים לקוצר ראייה.
בעיקרון, כאשר העין מתארכת מדי האור בתוך העין מגיע למוקד מול הרשתית ולא ברשתית, מה שגורם לראייה מטושטשת, ולכן עלינו להרכיב משקפיים כדי לשנות את האופטיקה ולמקד את האור אל הרשתית שוב.
כאשר אנו מזדקנים, אנו סובלים מתהליך אחר. הרקמות שלנו נעשות נוקשות יותר והעדשה לא מתכווננת באותה קלות ולכן אנחנו מתחילים לאבד גם את הראייה לקרוב.
אנשים מבוגרים רבים חייבים ללבוש עדשות דו-מוקדיות בעלות שתי עדשות שונות - אחת לתיקון הבעיות בראייה לקרוב ואחת לתיקון בעיות בראייה רחוקה.
כיום, יותר ממחצית הילדים ובני הנוער בסין הם קוצר ראייה, על פי סקר של סוכנויות ממשלתיות מובילות, שקרא למאמצים מוגברים למנוע ולשלוט במצב. אם תטיילו היום ברחובות סין, תבחינו מהר שרוב הצעירים מרכיבים משקפיים.
האם זו בעיה סינית בלבד?
בטח שלא. השכיחות הגוברת של קוצר ראייה היא לא רק בעיה סינית, אלא היא בעיה מזרח אסייתית במיוחד. על פי מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet ב-2012, דרום קוריאה מובילה את החבורה, כאשר ל-96% מהמבוגרים הצעירים יש קוצר ראייה; והתעריף עבור סיאול אפילו גבוה יותר. בסינגפור הנתון הוא 82%.
מהי הסיבה השורשית לבעיה אוניברסלית זו?
מספר גורמים קשורים לשיעור הגבוה של קוצר ראייה; ושלושת הבעיות המובילות נמצאות חוסר בפעילות גופנית בחוץ, חוסר שינה מספקת עקב עבודה חוץ כיתתית כבדה ושימוש מופרז במוצרי אלקטרוניקה.
